שונה הוא הפרק הנוכחי מרוב קודמיו: אין בו "התקפות" ונקי הוא מלגלוגים, לא על בדאים, לא על זייפנים ולא על גונבי דברים וכל שאר "גיבורי"
סיפורים וגלגוליהם
השליח שלא נשלח והסידור שלא נדד מירושלים לאשכנז ומפרנקפורט לפרשבורג, לא ביקר בבעלז ובצאנז, לא חזר להתגלגל בירושלים, לא נגלה ולא נכסה. נדפס או לא
"בני עליה" רעולי-פנים "מיקירי קרתא דירושלים" התכנסו במקום מסתורי, אי-שם בגבול שבין שכונת בית-ישראל ומאה-שערים... להחשת פעמי הגאולה באמצעות הזרמת המונים למערה העלומה... כיצד הצליחו
יש עדים, יש מקורות, היו פרסומים בעתונות, הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות, לא נותר אלא לזהות את הרופא המפורסם ולבקש ממנו כמה הבהרות נחוצות: קרינה רדיואקטיבית
הוא נהג במכוניתו הביתה, אי שם ברחובות ניו-יורק... נלפת מהמחשבה, שמא גם לא יפגוש לעולם את אותו מישהו... הוא הלך ונחרד... הוא לא פנה ביציאה
סיפור החותם את "שלישיית סיפורי הצמרת" על כ"ק אדמו"ר הרש"ב... מה גורם לאסקימואים לחבב סיפורים מעין אלו? מי מתושבי העיירה הנידחת היה מנוי על העתון
כיצד הגיע אדמו"ר הרש"ב מרוסטוב לווארשא בעיצומה של שעת החירום? האם גם אליהו הנביא מסוגל היה להפגין יכולת מדהימה מעין זו? תעלומת הטחנה הסמוכה לתחנה...
הרוצה להאמין תבוא עליו ברכה.
פסק זמן: סיפורים אמיתיים על איש אמת, מסופרים על-ידי סופרים נאמנים מפיהם של עדים מהימנים. סיפורי מופת שאינם זקוקים להוכחות: האמת עד לעצמה וניכרים דברי
סיפורים שמתגלגלים מדור לדור ומרבי לרבי. גלגולי סיפורים בתוספת מרובה על העיקר. "מכתב כללי" שהוא פרטי. "בדקתי את כל ספרי השידוכין בעליונים ולא היתה שום
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
