לעומת הפרקים הקודמים שעסקו בגלגולי נשמותיהם של אנשים שונים, הפרק הנוכחי דן בגלגולי רוחו של האדם ששלח ידו בנביא זכריה בתקופת בית המקדש הראשון. רוחו
סיפורים וגלגוליהם
שני הפרקים האחרונים עסקו בנשמות שנתגלגלו מאדם לאדם, לשם פריעת חוב מאחד הגלגולים הקודמים. הפרק הנוכחי מוקדש לנשמת בעל-חוב שהתגלגלה בסוס, ואחר-כך המשיך הסיפור והתגלגל
"השומעות אזניכם? בחצרו של אדמו"ר הרש"ב – הוא האדמו"ר שלא הסכים לשוחח עם הצנזור המשומד שנתן את האישור להדפסת ה'תניא' – כיהן משורר וחזן משומד!
תגובותיהם הבונות של קוראי הפרק הראשון, הביאו לחשיפת מקורות נוספים לגלגולם של סיפורי הגלגולים; משה רבינו, האר"י ז"ל, הבעל-שם-טוב, המגיד ממזריטש ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.
הוא מסתגר בחדרו מתבודד ואינו רואה איש... בתום חודש ההתבודדות נוהגים לקיים סעודה גדולה בשירה ובניגונים לרוב, עד עלות השחר... הוא צנח בכורסתו ושקע בהרהורים
כדור רובה בעל כוח רצון משלו; עתוני רוסיה מהללים "נאוואהרדוקער יעשיווע באכער" צלף מצטיין; הצאר המובס מציל יהודי מעוון שעטנז; קתות רובים לראשו – על-שום
כיצד התגלגל הסיפור מחתול בשק אל חתול ללא שק? האם החתול מימי הבעש"ט האריך ימים עד לתקופת אדמו"ר הרש"ב, או שמא התגלגל בחתול אחר? האם
לשם שינוי: הפעם אין קושיות, אין תמיהות ואין פירכות. הכל מונח לפיתחם של הקוראים ב"פינה לשיפוטכם".
שלשלת של מספרים אמינים איש מפי איש, שמועות וסיפורים שאינם מופרכים, אז מה הבעיה?
בבית המסתורי שבקצה העירה ליוזני שכנו שדים ומזיקים... הראשונים שגילו את הדבר היו, כמובן הילדים... שימעלע וזליג עמדו כמו מכושפים... הם הבחינו בשפן שאמו מוכרת
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
