הקונטרס שנזכר במכתבו (שנדפס בגל' כו) הוא כנראה הקונטרס שנדפס בתוך סידורו 'תפילה למשה' בענין סדר הנחת תפילין דשמושא רבא. פרטים ביבליוגרפיים נוספים.
בית אהרן וישראל
מוכיח כי לנגד דעתם של הכותבים (בגל' צה–צו) המבקשים לתקן את הסידורים ולנקד את תיבת "שאתה" בסגול, עומדת דעתם של גדולי עולם שהסכימו ושיבחו את
עיונים במנהג התפילה המיוחדת לעצירת גשמים הנאמרת ב"שומע תפילה" ע"י הש"ץ בחזרתו, לצד מקורות היסטוריים והלכתיים. נוסח תפילה זו מתוך כת"י ישן שנעתק באשכנז (בערך
מעלה על נס את דעת החסידות אשר העמידה את התפילה כחזות הכל בעבודת האדם לקונו, אך העדיפה את העיקר – האור והכוונה – על פני
עשרה מאמרות - קובץ זכרון
דבריו של אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' בענין זה (שהובאו בגל' קטו), שורשם בדרושי זקינו אדמו"ר בעל ה'תניא' זצ"ל. מצטט מדרושיהם של אדמו"רי חב"ד בענין זה.
מגיב לדברי מ. רוזנגרטן (גל' פג, עמ' קנח) שמפקפק באמיתיותו ומקוריותו של פירוש הרשב"ם לפרשיות בראשית–לך משום שמצא בו דברי "מינות ואפיקורסות"! שיטת המפרשים הראשונים
[א] האמור בס' אבי עזרי בדברי רש"י "ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו" – כבר הובא באריכות בס' אמבוהא דספרי על ספרי זוטא. [ב] אין
דוגמאות לדברים הנראים כיום כמיוחדים לנוסח אדמו"ר ואינם אלא הנוסח האשכנזי שנהג בזמנם.
תגובות שונות
מציג את הגהתו של הג"ר יעקב עמדין (היעב"ץ) בכת"י לענין קידוש על שאר מאכלים בשבת, ודוחה את טענת בעל שו"ת 'אגרות משה' – "שהוא הוספה
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©