אור ישראל
על "תיקון" נוסח הקדושה
בגל' ל (עמ' רמא) הועלתה ההשערה, שבכתבי-היד של הסידור היה כתוב "אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול", משמעות הר"ת היתה "אופנים וחיות", אבל אחד המדפיסים פענח זאת בשגגה "אדיר וחזק".
השערה זו מופרכת מכל וכל; קיימים כיום כת"י רבים של סידורי תפילה מלפני תקופת הדפוס שבהם הנוסח הוא "אדיר וחזק", הרי שאין לתלות את הנוסח הזה בשגגת המדפיסים. וכל עוד לא מצינו כת"י שבו נכתבו הר"ת המוזרים הללו, אין שום רגליים והוה-אמינא לנוסח "אופנים וחיות".
הגישה של תליית נוסח התפילה בשגגת מדפיס מופרכת מעיקרה: כלום לא היתה התפילה שגורה בלשונו של אותו מדפיס, עד כי בראותו את הר"ת הללו נאלץ לחדש נוסח מסברת כריסו?
ואם נאמר שהיה זה מדפיס גוי (שאמנם רבים היו פועלי הדפוס שאינם בני ברית), גוי "מלומד" שהשכיל מדעתו "לפצח" ר"ת שלא ראה מעולם, עלינו להוסיף ולומר, שמשעה שנדפס אותו סידור "מוטעה" זנחו כל ישראל את הנוסח שבו היו מתפללים במשך כל הדורות, ודבקו בנוסח החדש אשר לא שערום הם ואבותיהם!
היש לך דבר מופרך מזה?
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
