רבנים וחסידים בוויטבסק ובדוברובנא

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימות שכתב ר' יעקב גובמאן על רבנים וחסידים בוויטבסק ובדובראוונא ועוד.

 

בעהשי"ת

22 יולי 1956.

אל מערכת קובץ ליובאוויטש.

            הרב ר' אייזיק באגאראד זצ"ל, רב בוויטעבסק, מתלמידי האדמו"ר ר' שניאור זלמן (בעל התניא) הרבי הזקן; לערך בשנת תרמ"א שלחה אותי אמי ז"ל לשאול [אותו] "שאלה".¹

*

            בשנת תרנ"ד ראיתי את הרב ארצע הזקן, רב בעיר ליאזנע פלא מאהליב, תלמיד האדמו"ר ר' שניאור זלמן הרבי הזקן. נקבר בוויטעבסק.²

*

            ר' יצחק חן, גבאי בית-המדרש ליובאוויץ בעיר דובראוונע פלך מאהליב;³ מחייתו מעשיית ומכירת יין צימוקים לשבתות וימים-טובים.

            מקושר להאדמו"ר ר' ישראל נח [בן ה'צמח צדק'] בנעשזין נ"ע, ונקבר בארץ-ישראל. ידעתי אותו משנת תר"ל-תרמ"ה.

*

            בשנת תרנ"ד התארחתי אצל השו"ב דליובאוויץ ר' יוסף יצחק⁴ ז"ל בחג השבועות, עם הרב בערע וואלף [קוזבניקוב] יליד דובראוונע, שהיה רב ומשפיע בקאטריענסלאוו לעדת החסידים; הוא היה מזג טוב, מתלמידיו של האדמו"ר מנחם מענדל בעל ה'צמח צדק', ומקושר להאדמו"ר רש"ב זצ"ל.⁵

*

            בשנת תרנ"ו בחג השבועות בליובאוויץ, התארחתי עם ר' שלום הומינער [ר' שלום ר' הלל'ס] מחסידיו של האדמו"ר מנחם מענדל זצ"ל, ואחרי הסתלקותו היה בתור שד"ר של ר' הלל פאריצער בבאברויסק. וסיפר כי ר' הלל נהג בתור רבי בבאברויסק. ולעתים שונות, כאשר בא לליובאוויץ, היה כפוף להאדמו"ר מנחם מענדל זצ"ל. והבנים – בני האדמו"ר – חלקו לו כבוד גדול.

*

            בשנות תרנ"ד עד תרס"ה ידעתי את ר' ליב האפמאן, שהיה שד"ר לאדמו"ר ר' שלום בער זצ"ל; דירתו היתה בוויטעבסק.

            זכור אני, כי באותה שנה [תרנ"ו] בחג-השבועות, אחרי אשר כל החסידים שמעו מפי קדשו של אדמו"ר רש"ב זצ"ל את החסידות, היו עוד הדברים סתומים בעיניהם. אך כאשר באו אל האכסניא של ר' ליב האפמאן, והוא פתח להם את עיניהם, אחרי אשר חזר להם החסידות, אשר לקח לו כשתי שעות ומחצה. יהי זכרו ברוך.⁶

*

            איש בעל צורה וחכם גדול היה החסיד ר' יוסף יצחק בוויטעבסק; היה לומד תניא בכל שבת ושבת בבית-המדרש עולמית [=עולמ'שע], בחצר זאהאראדזש. דבש וחלב תחת לשונו. הוא השפיל את ענייניו עד שכל אחד ואחד יכול להבין לפי כח שכלו.

            מחייתו היתה "מלמדות".

            מקושר היה להאדמו"ר בסיראצענע.⁷

*

            ר' אברהם הירש אווערבוך בריגא; היה מחשובי חסידיו של האדמו"ר רש"ב זצ"ל.⁸

            היה מתארח אצל האדמו"ר ומאוכלי שולחנו.

            מחייתו: סוחר.

*

            ממני הקטן יעקב ב"ר אליעזר גובמאן, לפנים שו"ב.

 

1. הגה"ח ר' יצחק אייזיק בוגראד (בהר"ד) נפטר בשנת תרכ"ז לערך ("בית רבי", ח"א פ' כ"ו). לפיכך טעות היא ביד הכותב.

2. ר' אהרן הלוי לוין אבד"ק לאזניא נפטר בי"ב שבט תרס"א, בגיל 84. כשנה לפני מותו עבר לגור אצל בנו ר' ברוך בוויטבסק ושם נפטר. מעט אודותיו, בס' "בית רבי" (ח"ג פ"י). אדמו"ר הריי"צ מספר, שאדמו"ר הרש"ב ערך אצלו ביקור בהיותו בלאזניא בחודש כסלו תרנ"ט, ושמע ממנו כמה דברים (ראה: ס' השיחות תש"ב, עמ' 18-17. ומש"ש שהרר"א היה בן קי"ב שנה, צ"ע).

3. על בתי-הכנסת בדוברובנא, ובהם ביהכ"נ הליובאוויצ'י והמשמשים בו בקודש – ראה בקובץ "העבר", ו (אלול תשי"ח), עמ' 72-70.

4. כוונתו כנראה לשו"ב ר' שלמה חיים קיטאין, שהיה גם בעל אכסניה (ראה: "ליובאוויטש וחייליה", עמ' 14 ו94-).

5. מעט מתולדותיו, בס' "תולדות לוי יצחק" (מהדו' תשנ"ה), עמ' 137 ואילך. נפטר ביום ז"ך טבת תרס"ח.

6. על שד"רותו של ר' ליב הופמן, ראה באג"ק מוהרש"ב (א, עמ' קעג משנת תרנ"ה) אודות נסיעתו לקולוניות וחזרת הדא"ח שלו (ושם בדבר אישיותו: "שאינו מוטעה בנפשו כל-כך, כי מטבע החכם לידע כח חכמתו והתפשטותה כו'"), ועוד שם (ד, עמ' נח משנת תרס"ד) אודות נסיעתו בכמה מקומות שקודם לו היה נוסע שם הר"ר שלום הכהן – שכנראה הוא הרה"ח ר' שלום הומינער (ר' שלום ר' הלל'ס) הנזכר כאן לעיל.

על חזרת הדא"ח שלו בליובאוויטש (בר"ה תרנ"ג), ראה ב'לקוטי דיבורים', עמ' קעט. אודות חגה"ש תרנ"ו, ראה בס' השיחות תש"ב, עמ' 119.

על ביקורו של אדמו"ר הריי"צ אצלו לפני פטירתו, ראה בס' השיחות תרצ"ו עמ' 135; תרצ"ט עמ' 302.

7. הוא הרה"צ ר' לוי יצחק גוטרמן (נכדו של הרה"צ ר' יעקב מראדזימין), חתנו של אדמו"ר הרש"ז מלאדי בן הצמח-צדק (ראה: "בית רבי", ח"ג פ"ט). נפטר ביום כ"ג טבת תרס"ה.

8. אולי הכוונה לר' צבי הירש אווערבוך, שאליו כותב אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ן אודות בירור טיבו של מלח סליטרא (אג"ק, א, עמ' צא), בשנת תרנ"א אודות קבלת לולבים והדסים (שם, ג, עמ' כד), ובשנת תרס"ז מונה אותו בין הנועדים לחתום על ניירות חברת המניות שרצה הרבי להקים באותה שעה (שם, ד, עמ' רכג).

                                                (כפר חב"ד גל' 919)