פת בגימטריא תלמוד

א] הרב הגביר הצדיק מו"ה שמאי זללה"ה שהי' משים לילות כימים ולא פשט את בגדיו בלילות החול, ורבים מצדיקי דורו ובתוכם הגאון הקדוש אבד"ק אפטא זצ"ל והגאון הקדוש הר"ב מלאדי זצ"ל התאכסנו בביתו וחבבו אותו עד לאחת. ופ"א שאל אא"ז ה"ר שמאי ז"ל את הר"ב [אדמו"ר בעל התניא] ז"ל (שהי' דרכו אחר התפלה לעסוק בתורה כמה שעות) מה יענה לדברי חז"ל [ב"מ ק"ז ע"ב] שהזהירו כ"כ על אכילת פת שחרית. והשיב בקדשו, תלמוד בגימטריא פת. ודפח"ח. וזקנתי הצדקת מרת בילא נ"ע נדדה שינה מעיני' בכל לילה למען תביא בעצמה ארוחת הערב לשלחן הר"ב זצ"ל שהי' אוכל כמה שעות אחר חצות לילה (נפש חיה לר"י סג"ל לנדא (עמ"ס מגילה), עמ' 10 הע' ב).

ב] וכמו ששמעתי ממורי הק' מוהר"י מלובלין על אמרם ז"ל לעולם וכו' זהיר בפת שחרית, ללמוד גמרא ותלמוד בשחרית, כי כן מספר פ"ת תלמו"ד, עכ"ד ודפח"ח (בית ישראל לאדמו"ר מוהרצ"ה מזידיטשוב בסופו, דרוש נחמד בענין תפילין, דף מ"ד ע"ג).

ג] כל התורה נקרא על שם הלחם עד"ה לכו לחמו בלחמי (משלי ט' ה') וגם פ"ת בגימטריא תלמוד, רק שצריך ללמוד לשמה בדחילו ורחימו בלי שום פני' וגיאות הלב, כי ח"ו אם לומד בגיאות הלב זה נקרא פת של עכו"ם כו', וזה שאמרו חז"ל שיהא נזהר בפת שחרית כי כולן פת שחרית מבטל, כי פת שחרית מי שלומד לשמה בלי שום פני' זה נקרא פת שחרית כי הוא נק' אילת השחר בחי' מל' דקדושה היפך מפת של עכו"ם ובפרט בעשי"ת (מדבר קדש לאדמו"ר מוהר"ש מבעלזא, מועדים עמ' כח).

ד] שמעתי מפ"ק מרן הגה"ק שליט"א [אדמו"ר מוהרב"צ מבאבוב זצ"ל הי"ד] שהה"ק ר"ר שמעון [מיעריסלוב] זצ"ל שאל להה"ק מצאנז זצ"ל, אם אוכל פת בלילה, והשיב שלומד תלמוד בלילה, כי פ"ת בגימטריא תלמו"ד, וד"ל ('כרם שלמה', גל' קו עמ' נו, מכתבי מוהר"י הלוי גאלדוואסער הי"ד בעמח"ס חידושי יעקב).

ה] אמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א [מוהרש"ב זצ"ל] מגור, שבקוצק אמרו פת בגימטריא תלמוד (רמ"צ בלז, 'נחלת צבי' גל' ז עמ' קנט).

*  *  *

ובדרך רמז יש להעיר למ"ש בעל הטורים עה"פ (דברים ל"א י"ט) ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, ולמדה את בני ישראל בגימטריא הן תורה בכתב, שימה בפיהם בגימטריא זה תלמוד.

*  *  *

                   אתה הראית לדעת כי אמירה נעימה זו אינה בבחינת חידושו של פלוני שיש לאומרו דבר בשם אומרו, אלא כשם שיש "היינו דאמרי אינשי" כך יש "היינו דאמרי צדיקייא", שזהו פתגם שהיה שגור בפיהם של עובדי ה' ההוגים בתורתו יומם ולילה לא פסיק פיהם מגירסא.

                   ועד"ז מצינו בכמה ספרי חסידות עה"פ ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה לה', שמפרשים "עריסותיכם" מלשון ערס ומיטה, ומבארים בפס' שהדבר הראשון שיעשה האדם מיד בקומו משנתו, יהי' בדברי מצוה וקדושה - תרימו תרומה לה'. וגם אמירה זו היתה שגורה בלשונם כעין כלל גדול בעבודת הבורא, ואין אנו יודעים מפי מי נאמרה לראשונה.

                   פירוש זה מובא בסה"ק אורח לחיים וכן בכתבי אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש שכתבם בילדותו, אולם זכורני שנמצא בעוד כו"כ ספרי חסידות. ואודה לקוראים הנכבדים אשר יואילו לכתוב ולציין לאיזהו מקומן ששם מופיע כעין זה עה"פ ראשית עריסותיכם וגו'.

מכתב למערכת

                   שמחתי שקוראים רבים העמיקו והרחיבו בענין "פת" בגימטריא "תלמוד", ויישר-כחו של הרה"ח ר' שמואל פרוש שי' שגילה את המקור בכתבי האריז"ל.

                   אלא שאחד הקוראים התרעם (בעמ' קנא) על שהסתפקתי בהבאת הגימטריא, ולא טרחתי להזכיר את פנימיות הענינים. ומה אעשה ואני לא הבאתי אלא אותם ציטוטים מדברי רבוה"ק שהיו ידועים לי באותה שעה, וכל אותם צדיקים "הסתפקו" בקביעה שלימוד התורה הרי הוא כמזון לנפש האדם, ולא ביארו דבר משמות הקליפות וביטולן. ואפילו "שר בית הזוהר" האדמו"ר רצ"ה מזידיטשוב שמדבריו הבאתי, גם הוא לא רמז מאומה מעניני השמות.

                   ואם תמצי לומר, הרי כך דרכה של תורת החסידות; מה שנתבאר קודם לכן בספרי הקבלה באופן של שמות הרומזים בעליונים, בא הבעש"ט נ"ע ותלמידיו הק' ועשו מכך דברים "פשוטים" המדברים בתחתונים, ונוגעים הלכה למעשה בדרכי עבודת ה'. ואכמ"ל.

                   וכך גם במקור הבא שלהוסיף בא, ב'שיח שרפי קודש' (ח"ב עמ' 78): שמעתי בשם היהודי הקדוש זצללה"ה מפרשיסחא, על מה שאמרו חז"ל לאכול פת שחרית, שהלימוד בתורה בבוקר נקרא פת שחרית (וראי' מגמ' נדה שחושב המשנה הדברים שמעבירין הכתם, אחת מהם הוא רוק תפל, ואמרינן בגמ', תנא כל ששנה פרקו אינו רוק תפל). וגם שמעתי רמז "פת" גימטריא "תלמוד". עכ"ל.

 (נחלת צבי, קובץ ח)