אף שבהזמנה המקורית מפורש שהחופה תהיה בווארשא, וגם בהזמנות לחתונתו של אדמו"ר הריי"צ לא נאמר שהחתונה תיערך בירושלים, בכל זאת יש מהדרין לכתוב כן בהזמנות שלהם, כנראה בעקבות הציפיה הדרוכה לגאולה שנטע אדמו"ר זי"ע בקרב אנשי חב"ד.

ב'רשימות' (חוברת נז) כותב רבינו זי"ע, שבשטרי התנאים של אדמו"ר הרש"ב ושל מרת חנה בת מוהריי"צ נאמר שהחתונה תהיה "בירושלים תובב"א", אבל בזה של מרת שיינא בת מוהריי"צ נכתב שם העיר אשר בחו"ל. ומבאר הרבי, שהטעם לאי-כתיבת "ירושלים" הוא, מפני שבשעת הכתיבה כבר נמנו וגמרו היכן תהיה החתונה.

כך הוא גם בשטר התנאים שנכתב ונחתם במעמדו של אדמו"ר הזקן, בין בתו של אדמו"ר האמצעי לבנו של המגיד מצ'רנוביל (שכבר אז נקבע שהחתונה תהיה בליאדי), וכך גם בשטר התנאים של אדמו"ר הריי"צ (שנקבע בהם שהחתונה תהיה בליובאוויטש). מה שאין כן ב'תנאים' שנכתבו זמן רב לפני החתונה ועדיין לא נקבע מקומה, רק אז כתבו "בירושלים תובב"א".

להלן אופנים שונים של קביעת מקום החתונה (או שמחות אחרות) "בבית המקדש" או "בירושלים תובב"א" – "ובאם ח"ו תתעכב הגאולה, אז..."

יש שכתבו כן רק בצד העברי – ההצהרתי – של ההזמנה, אבל בצד הלועזי – האמיתי – ירושלים אינה נזכרת:

לחץ על ההזמנה להגדלה

ויש שפירשו זאת גם בצד הלועזי:

לחץ על ההזמנה להגדלה

ומצינו גם מי שהזכיר את בית-המקדש רק בצד הלועזי:

לחץ על ההזמנה להגדלה

בנוסח הבא אין מזכירים את ירושלים, אלא שקיומה של החופה בזמן ובמקום הנקובים כרוכה בהתניה: "אם ח"ו לא נגאל עד אז"!