היכל הבעש"ט, כג (תמוז תשס"ח), עמ' קפה

הלכה במעזריטש

בהמשך למאמר "לימוד ההלכה אצל רבינו המגיד ממעריטש נבג"מ (גל' כב, עמ' פט ואילך), מובאות כאן שלוש שמועות נוספות בענייני הלכה בשם המגיד ממעזריטש נ"ע.

[א]

בסה"ק "אורח לחיים" להרה"ק מוה"ר אברהם חיים אבד"ק זלאטשוב, סוף פ' אמור:

ואגב זה אכתוב מה ששמעתי מהרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה, שיש להתענות יום אחד לפני ערב יוה"כ ולהפסיק בזה יום אחד שמתענה לפני ערב יוה"כ מבעוד יום, כמו שמפסיקין ביו"כ, ואז יתענה הלילה והיום שקודם ערב יוה"כ, ולא יאכל בלילה השייך לערב יוה"כ רק יאכל בערב יוה"כ שחרית, היינו שיתענה שני לילות ויום אחד, ואז יחשב לו הפסקה זו כמו הפסקה של ארבעה ימים. כי התענה יום אחד לפני ערב יוה"כ וגם הלילה של קודם ערב יוה"כ, ואכילת ערב יוה"כ חשוב כאילו התענה שני ימים. שזהו פירוש הגמ' כאילו התענה תשיעי ועשירי, היינו הפסקה של שני ימים. כי אם הי' כוונת הגמ' שנחשב לתענית, היה לומר כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה, ובעשירי ודאי מתענין, ולמה אמר כאילו התענה תשיעי ועשירי, אלא היינו הפסקה של שני ימים. ואח"כ תענית יוה"כ הוא תענית יום רביעי. ותענית של הפסקה ארבעה ימים עולה אלף ושמונים תעניות. ע"כ שמעתי הפסק שלו. ומצאתי סברא זו כאילו התענה שני ימים בערב יוה"כ בספר יוה"כ שחיבר בעל ספר גט פשוט ע"ש.¹

קטע זה נעתק בהוספות לסה"ק "אור תורה" להרב המגיד ממעזריטש זצ"ל (הוצאת קה"ת), אות מה – בשיבושים רבים ומשמעותיים – מ"ביכל באברויסק-וולף [דף] פ, א".

והנדפס שם באו"ת אות מד (שמקורו ב"ביכל באברויסק-וואלף דף פ, ב"), גם הוא אינו אלא העתקה מהס' "אורח לחיים" הנ"ל באותה פרשה.

[ב]

ברשימת הרה"ח ר' אברהם בנציון ב"ר שמרי' שמואל, ב"ר מרדכי, נכד הרה"ח ר' משה מייזליש. קובץ 'יגדיל תורה', ירושלים, גל' ג, עמ' 24:

כך מקובלני מפי אבי זקני מורי ורבי ר' מרדכי מייזליש אשר קיבל מא"ז ר' משה מייזליש² ששמע מפי אדמו"ר ר' שניאור זלמן הזקן נבג"מ, ששמע מפי הרב המגיד ר' בער ממעזיריטש נבג"מ שאמר לו הרב הבעש"ט הקדוש זללה"ה נבג"מ אשר הוא קיבל מאליהו הנביא ז"ל, שאין אדם יוצא ידי חובתו בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, אלא בקריאת כל פסוק ופסוק שני פעמים והשלישי תרגום דוקא. ע"כ לשונו.

[ג]

בס' 'בירורי הלכות' מאת הרה"ח רא"א פלאטקין (ברוקלין תשל"ג, עמ' 84) מעיר הרה"ח ר' זלמן שמעון דווארקין ע"ה:

שמעתי מהחסיד המפורסם הרש"ג ז"ל,³ שנמצא פעם אחת אצל המגיד הקדוש ממזריטש ספר-תורה שהיה כתוב בו "עלמן דבלתימה", "עלמן" בסוף השיטה ו"דבלתימה" בראש השיטה, וציוה להוציא ספר-תורה אחר, כי על-פי הסוד צריך שיהיה בשיטה אחת.

[הוספה אחר זמן:

במאמרי אדמו"ר הזקן משנת תקס"ה (עמ' תשצז): והנה במ"ב מסעות דשם מ"ב שכנגד מ"ב ראשי תיבות דאנא בכח כו' כידוע, הרי אות צדי"ק שבראש תיבת צעקתינו הוא נגד מסע דעלמון דבלתיימה כידוע. ובאות צדיק כפופה יש עפ"י התמונה אות יו"ד קטנה הפוכה ואות נו"ן כפופה כידוע. ואם נמצא בס"ת כתוב מסע דעלמון דבלתיימה עלמון בסוף שטה ודבלתיימה בראש שטה שאחריה, הרי ראוי לפוסלה עפ"י הקבלה, מפני שנחלקה אות הצ' דשם מ"ב היו"ד בסוף שטה והנון כפופה בראש שטה שלאחריה, מאחר שאות הצ' שבשם מ"ב כולל ב' תיבות הללו דעלמון דבלתיימה. ואעפ"כ הכשירה הה"מ ז"ל לס"ת שנמצא בה כך מטעם אחר הכמוס וידוע לי"ח וד"ל.

ובמאמרי אדמו"ר האמצעי (פ' בשלח עמ' קמב): וכידוע בשם הה"מ ז"ל שלא רצה לקרות בס"ת שהי' ב' תיבות דעלמון דבלתימ[ה] עלמון בסוף שיטה ודבלתימ' בתחילת שיטה ב', לפי שנסיעה זו נגד אות צדי"ק דצעקתינו שנחלקה אות צדיק לי' ונ' כו' וד"ל.]

1. הוא ס' "תוספת יוה"כ" על מס' יומא למהר"מ ן' חביב (שבתוך ספרו "שמות בארץ", הנדפס לראשונה בקושטא תפ"ז, הכולל גם את ספריו "יום תרועה" על מס' ר"ה ו"כפות תמרים" על מס' סוכה).

וז"ל שם (בחידושיו לדף פא, ב ד"ה כל האוכל ושותה בתשיעי וכו'): איכא למידק, דמדקאמר כאילו התענה משמע דהמתענה ה"ז משובח, ואילו בפ"ו דפסחים [סח, ב] אמרינן מר בריה דרבינא [כולה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר כו' ומעלי יומא דכיפורי] כו' משום הך דרשא דועניתם כו'. אלמא דאוכל עדיף ממתענה. וקצת פוסקים כתבו דעיו"כ אסור להתענות בו וכן מתבאר מדברי הרמב"ם פ"ג דנדרים. ויראה כשנדייק מ"ש כאילו התענה ט' וי', דהול"ל כאילו התענה. אלא יראה דכוונתו כך היא, דאכילה עיו"כ חשיבא כאילו עשה ב' תעניות ט' וי', ונמצא דבעבור האכילה יש לו שכר כב' תעניות. דהכי משמע ליה קרא, ועניתם בט' לחדש בערב, כלומר אכילת ט' חשיבא כב' תעניות, ט' וגם בערב דהיינו י'. אבל אם יתענה בעיו"כ אינו חשוב אלא כתענית א', ואכילה דידיה חשיבא כב' תעניות. ולכך מר בריה דרבינא היה אוכל. עכ"ל הנוגע לענייננו.

2. אודותיו בס' 'בית רבי' ח"א פרק כו.

3. הוא הרה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמן, המשפיע בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש.