הערות וביאורים, אלף–עו [1076]  (פ' ראה תשע"ד), עמ' 88–89.

"וכתב רש"ל שצ"ל פסוק זה: אך צדיקים יודו לשמך וגו'"

הרב יהושע מונדשיין

עיה"ק, ירות"ו

בסידור אדמו"ר הזקן, אחרי תפילת "עלינו לשבח" של שחרית, ואחרי הפסוקים "אל תירא וגו' עוצו עצה וגו' ועד זקנה" וגו' נוסף: "וכתב רש"ל שצ"ל פסוק זה: אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

השאלה המזדקרת מיד לעין היא: מדוע מציין רבינו את המקור מדברי רש"ל, והרי לשום אמירה אחרת שבסידור לא ציין את מקורה!

ב) ועוד, דברי הרש"ל הם בשו"ת שלו סי' סד, וז"ל: מה ששאלת עמיתי מעניין התפילה אם יש לי קבלה מזקנים תוכן עניינה, דע לא זכיתי לקבל מאמ"ו החסיד מהר"ר יצחק ז"ל אפי' ככלב המלקק מן הים . . אבל מ"מ אודיעך מה שהוספתי וגרעתי בתפילתי . . וביציאתי מבית הכנסת אשב מעט ואומר 'אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך' שדרשו רז"ל שישהה מעט אחר תפלה. ואח"כ כשאני קם לצאת משתחוה אני פני ההיכל ואומר 'כי כל העמי ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו לעולם ועד', וביציאתי מפתח בית הכנסת חוזר אני ומשתחוה ואומר 'נחני הי' בצדקתך למען שורר הישר לפני דרכך' כמו שכתב ר' יונה. עכ"ל.

הרי שהרש"ל לא כתב אלא כמה ממנהגיו, ולא פסק ולא הורה לרבים שצריכים לומר את כל הפסוקים הללו. ואכן, בסידור אדמו"ר לא הובאו כל מנהגיו אלו. ואם כן, מאי שנא הפסוק "אך צדיקים" שנאמר עליו שכתב הרש"ל "שצריכים לומר פסוק זה"?!

ג) ועוד, אילו נהג הרש"ל כמנהג שכתב אדמו"ר הזקן (אחרי שמביא את 'וכתב רש"ל'): "מנהג להניח תפילין דר"ת אחר התפילה . . ולקרות ק"ש בהם . . פרשת קדש והיה כי יביאך", אילו נהג כן לא היה אומר את הפסוק "אך צדיקים" במקום שנקבע לו בסידור אדמו"ר, שהרי הוא נהג לאומרו ביציאתו מבית הכנסת בשעה שישב קימעא קודם יציאתו.

ד) וכל שכן שאין מובן מנהגנו לאומרו קודם הנחת תפלין דר"ת וקודם אמירת התהלים אחר התפילה וכל ההוספות שמוסיף כל אחד כיד ה' הטובה עליו, וכפסק ההלכה ללמוד מיד אחר התפילה.

ה) כמו כן כל אלו שאינם יוצאים מבית הכנסת אחר תפילה המנחה אלא רק אחר תפילת ערבית, מה טעם שיאמרו "אך צדיקים" אחר תפילת המנחה.

והנה כבר כתב ב'שער הכולל' שדברי הרש"ל כבר הובאו בסידור האריז"ל הנדפס בזולקווא (תקמ"א), וז"ל: ורש"ל כתוב[!] שצ"ל פסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" ויוצא מבית הכנסת . . ויאמר בעת צאתו "כי כל העמים" וגו.'

הרי שהדברים כבר היו ידועים בסידורים שקדמו לסידור אדמו"ר הזקן, ולכאורה אין לדקדק כל-כך במקום זה, כי שמא אדמו"ר הזקן לא העתיק במפורש את המלים הללו, אלא כתב את הגהותיו כתוספת לסידור, והענין הנ"ל נותר מהסידורים שהיו לפניו.

וע"ד מ"ש רבינו באג"ק (ח"ב, עמ' קכד) שבוודאי לא העתיק אדה"ז בכת"י הסידור את הקאפיל, אלא הורה שכאן בתפלת שבת צריכים להדפיסו. וא"כ הרי אפשר (אף שדחוק קצת) שאותיות השם העמיד המדפיס מדעת עצמו (בהעתיקו הקאפיטל עם האותיות מסידור האריז"ל). וע"ד מה ששמעתי מספרים כגון דא בנוגע לניקוד השמות בשמו"ע. עכ"ל באג"ק שם.