כפר חב״ד
הדלקת נר-חנוכה במוצאי שבת
איתא ב'ספר המנהגים' (עמ' 71):
במוצאי שבת [הסדר הוא]: הבדלה, נר-חנוכה, "ויתן לך".
והם הם הדברים שרשם כ"ק אדמו"ר זי"ע ביומנו מתקופת כסלו תרצ"ג ('רשימות', חוברת קעא, עמ' 15-14), ממה שראה אז אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ:
במוצאי שבת חנוכה: תחילה "הבדלה", אחר-כך הדלקת נר-חנוכה ואחר-כך "ויתן לך".
כך גם סיפר אדמו"ר הריי"צ אודות הנהגת אביו אדמו"ר הרש"ב (שם):
מדליק נר-חנוכה אחר "הבדלה" וקודם אמירת "ויתן לך".
והנה, אשתקד נתפרסמו (ממקור עלום-שם) חלקים מרשימותיו של הרה"ח ר' ברוך שניאור (אבי-אביו של רבינו), ובזו שמחורף תרע"ה מסופר:
במוצאי ש"ק פ' מקץ שבת חנוכה, בירך כ"ק אדמו"ר [הרש"ב] שליט"א תחילה ברכת "הבדלה" ואחר-כך הדליק נרות חנוכה.
וכן שמעתי מפי כ"ק אאמו"ר ז"ל בשם אדמו"ר ה'צמח צדק', שבכל מוצאי ש"ק שבת חנוכה הדליק מקודם נרות חנוכה ואחר-כך "הבדלה". רק שבאם היו שני מוצאי ש"ק בחנוכה, [אזי] במוצאי ש"ק הראשון הדליק מקודם נרות חנוכה ואחר-כך "הבדלה", ובמוצאי ש"ק השני היה קודם "הבדלה" ואחר-כך נרות חנוכה. עכ"ל.
בשנת תרע"ה היתה הדלקת הנר הראשון במוצאי ש"ק פ' וישב, ובאותה שבת לא היה הרב"ש בליובאוויטש (כדמשמע קצת מרשימתו זו, ועוד יותר מרשימה אחרת שלו אודות אותה ש"פ מקץ). והוא ידע כנראה (או שיער) שבמוצאי השבת הקודמת (פ' וישב) הדליק אדמו"ר הרש"ב קודם ה"הבדלה".
ובזה יובן לשונו "וכן שמעתי", כלומר, שאין שום סתירה בין מה ששמע מאביו (שהסדר הרגיל הוא הדלקה לפני ה"הבדלה") לבין מה שראה בעיניו במוצאי ש"ק פ' מקץ ("הבדלה" לפני ההדלקה), שהרי היתה זו השבת השניה של חנוכה, שבה נהג גם הצ"צ להבדיל לפני ההדלקה.
עדות נוספת למנהגו של הצ"צ בשנה רגילה, נמצאת בכתיבת ידו של אחד מחסידי הצ"צ, וזה לשונה:
ראיתי בעיני כשהיתי בלובאוויץ, שאדמו"ר שליט"א הדליק נר חנוכה ואח"כ הבדיל. והוא לא שמע הבדלה במנין.
המעשה הי' שנת עת לחננה [=תרי"ג] לפ"ק פה לובאוויץ.. ד[ברי] הכותב שלמה זלמן במוהר"ר ירוחם דובער בערלין.1
ובאותה שנה חל כ"ה בכסלו ביום שני, והיתה רק שבת אחת בימי החנוכה.
בחנוכה של שנת תרצ"ג – שנת כתיבת ה'יומן' הנ"ל של רבינו – היתה הקביעות כמו השתא, שיומו הראשון של חנוכה חל בש"ק, ואם-כן היתה אז רק "שבת חנוכה" אחת, ובכל זאת נהג הדליק אדמו"ר הריי"צ את נרות החנוכה אחר ה"הבדלה".
ועל סמך זה קבע רבינו, שזה יהיה מנהגם של אנ"ש לדורות.
בהערתו מציין הרבי לחילוקי הדיעות שבדבר זה (ס' המנהגים, עמ' 71, הע' 27), ויעויין עוד בדבריהם של הרה"ח ר' גדלי' אבערלאנדער שליט"א בקובץ 'אור ישראל' (ב, עמ' סב, אות עב) והרה"ח ר' גבריאל ציננער שליט"א בספרו "נטעי גבריאל" (מהדורת תש"ס, עמ' רסח-רסט). ולדברי האחרון (שם), שכמנהגנו – היא שיטת הט"ז – כן "נהגו רוב תלמידי הבעש"ט".
ובסה"ק "מאור ושמש" (פ' מקץ) כותב: והנה שמעתי מאדומו"ר בוצינא קדישא מו"ה יעקב יצחק הלוי מק"ק לובלין זצוק"ל, שאמר בשם הגאון איש אלקים המנוח מו"ה שמואל שמעלקי זצוק"ל אב"ד דק"ק ניקלשבורג, שבזה הלכה כט"ז להבדיל תחילה ואחר-כך להדליק נר חנוכה. וכן מנהגינו.
ונראה ליתן טעם לדבר על-פי האמת.. כי האיך ידליק תחילה נר חנוכה קודם הבדלה, כי מאחר שעלתה בשבת לעלייה הגדולה והרמה אין צורך לנר חנוכה להעלותה על ידו. רק אחר שהבדיל והלכה לה קדושת שבת, אז מן הצורך להעלותה על-ידי נר חנוכה. ועל-כן צריכין תחילה להבדיל ואחר-כך להדליק נר חנוכה ולהעלותה. עכ"ל.
ובהע' שבמהדורת ירושלים תשנ"ד (עמ' רצז) הביאו את דברי המגיד מקוז'ניץ, שאמרם בילדותו בפני הרה"ק הנ"ל ר' שמעלקי מניקלשבורג, שהוא הוא הטעם להדלקת נרות חנוכה לפני נרות השבת, "שמעלין בקודש, ואם-כן, כשכבר מדליק נר שבת שוב אין צריך לנר חנוכה – והגאון הנ"ל [מניקלשבורג] אמר: טוב! טוב!".
1. מוועליז. ממשפחת גיסו של אדמו"ר האמצעי נבג"מ (ראה: פרדס חב"ד, 1, עמ' 71-70).
והנה לעינינו הדברים הללו האמורים ב'ספר המנהגים', כפי שהם בגוף כתי"ק של רבינו זי"ע.
ואגב כך יכולים אנו לתקן טעות-דפוס ב'ספר המנהגים' (וכן בקונטרס ד"ה "ברוך שעשה נסים" לאדמו"ר הצ"צ, ששם הדפיס הרבי לראשונה – בשנת תשי"א – את מנהגי החנוכה), שבהע' 26 נאמר "כמו שתמיד קדם להדלקת המנורה", ואילו בגוף כתי"ק (בהע' 24) נרשם "כמו שהתמיד קדם להדלקת המנורה", שלשון זה מדוייק יותר וברור יותר.
"מילתא אלבישייהו יקירא" (שבת י, ב); בספר "ימי בראשית" (עמ' 321-320) נתפרסמו תצלומיהם של ארבעה עמודים ממנהגי חנוכה בכתיבת יד קדשו של רבינו, ועתה מפרסמים אנו לראשונה את העמוד החמישי שבו רשם הרבי כמה הוספות למנהגים.
הוספות אלו שולבו כבר במקומן קודם הדפסת המנהגים בקונטרס הנ"ל, ומהשוואת גוף כתה"י לנדפס למדים אנו, שהרבי שב והוסיף אחר-כך עוד כמה תיבות ומשפטים (בדף נוסף, ואולי גם על דפי ההגהה):
בהע' 10, בהא דבבית הרב "לא היו משתדלים שתהי' ההדלקה ברוב עם האפשרי", נוסף המשפט: "אבל הדברי חיים [מצאנז] וכמה מצדיקי פולין וכו' היו מאחרין ההדלקה, ומדליקין נ"ח ברוב עם דוקא (הובא בנמימוקי או"ח סתרע"ב ובמשמרת שלום)".
בהע' 17, במקום "ע' תקכז" נדפס "ע' תקכז-תקכט", ונוסף: "ובסידור אוצר התפילות".
ובסיום המנהגים נוספה השורה: "יום השמיני דחנוכה נק' זאת חנוכה", ובהע' לזה: "ראה בד"ה ברוך שעשה נסים שבקונטרס סוף פ"ד".
[בס' המנהגים נוסף עוד בדבר המנהג להרבות בצדקה בימי החנוכה, והוא כנראה על-פי הנדפס בלקוטי-שיחות חלק ה' עמ' 443].
(כפר חב"ד גל' 883)
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
