היכל הבעש"ט, ח (תשרי תשס"ה), עמ' קמז, קנג

הבעש"ט במדינה ערבית

בגל' ניסן תשס"ד (עמ' קמו) נכתב: רמז על נוכחות הבעש"ט במדינה ערבית יש בספר דגל מחנה אפרים (פר' בלק): "ששמעתי בשם אא"ז זללה"ה שפעם הלך למקוה בין הישמעאלים, ובחזרתו מן המקוה ירא שלא יגע בו ישמעאל. ושמע שני ישמעאלים מדברים זה עם זה אחד לחבירו, שמור עצמך שלא תגע ביהודי הטמא הזה חלילה". עכ"ל.

לענ"ד אין זו הוכחה ברורה; הכל יודעים שבספרים רבים שנדפסו ברוסיה ובפולין נהגו לכתוב "ישמעאלים" במקום "גוים" (הן בספרים תורניים והן – להבדיל – בסיפורי מעשיות), ופשיטא שהדבר נעשה מיראת הצנזור או בפקודתו.

ב'דגל מחנ"א' מהדורת זיטאמיר תרל"ה (ודפוס צילום ממנה בב"ב תשכ"ט) נשמט הענין הזה כולו, מהאי טעמא גופא שהוא מדבר בשבחן של ישראל ובגנותן של הגוים.

ואם על שאר "גוים" שבספרים ניתן היה להסתפק ב"מודעה" שבראש הספר, "גם אלה לחכמים וכו' אשר כל מקום שנאמר גוים וכד' הכוונה לאותם אומות קדמוניות עובדי אלילים" – אבל כאן הרי מדובר במעשה שהיה עם הבעש"ט נ"ע, ולא יועיל שום ביאור שהכוונה ל"אומות קדמוניות". לפיכך שינו וכתבו "ישמעאלים".

בדרך אחרת אפשר לומר, שהרי ידוע שמצודתה של ממלכת תוגרמא היתה פרושה גם במזרח אירופה, והגיעה אפילו עד יאסי שברומניה. באותם איזורים היו המוסלמים חזון די נפרץ, ויתכן שהבעש"ט נ"ע הגיע בנדודיו לאחד ממקומות אלו ושם פגע בישמעאלים.

בכך יובן גם כיצד הבין הבעש"ט את לשונם של הישמעאלים, והוא מפני שכנראה היו ישמעאלים מקומיים ששוחחו בלשון מובנת לאנשי המקום, או שנשתנתה לשונם ונתקרבה ללשון הדיבור המקומית.

הדרך השניה מרווחת יותר, מפני שסתם גוים אינם חוששים לטומאה, ורק בקרב המוסלמים מצויים כאלו שנזהרים מלגעת באדם שהוא טמא לדעתם או לדתם.

"לקוטי תורה לג' פרשיות"

בגל' הנ"ל (עמ' קנה הע' 1) נסמן למקורות קודמים שדנו בענין הס' 'לקו"ת לג"פ', אך נשמטו מהם הכתבות הארוכות שנדפסו ב'כפר חב"ד' גל' 931 (עמ' 50 ואילך) וגל' 933 (עמ' 28 ואילך). שם גם נתפרסם לראשונה מכתבו הארוך של כ"ק אדמו"ר הריי"צ זצ"ל, שבאו בו ידיעות מפורטות ומחודשות שאינם ידועים ממקורות אחרים.

יראתו וחכמתו של מחבר ס' הרב מלאדי

בגל' ז (עמ' קפה) פשיטא ליה לכותב, שיראתו של מח"ס "הרב מלאדי ומפלגת חב"ד" לא היתה קודמת לחכמתו, לפיכך אין ליראי ה' להסמך על דברים האמורים בספרו.

ואני תמה, מנין לו הידיעה אודות יראתו של המחבר הנ"ל? האם הכירו באופן אישי, או שמצא משהו אודותיו בכתובים?

זה לי שנים רבות שאני הק' מחפש מידע ביוגרפי על מחבר זה, ולא הצלחתי למצוא אפילו פירור כלשהו!

מן הענין לצטט ממכתב שכתב אלי הרה"ח ר' אליהו לנדא שליט"א (בשנת תשמ"ג), במענה לבקשתי שיודיעני את הנוסח המדויק ששמע כבוד אביו הגה"ח ר' יעקב לנדא, מפיו הק' של אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. וז"ל במכתבו:

בדבר שאלתך אודות התייחסותו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב לספרו של טייטלבוים.. חזרתי ושאלתי עבורך.. לשונו של הרבי – כפי שנאמרה לאבי שליט"א – הי': "ער האט פארשטאנען", דהיינו שהוא הבין את הדברים נכונה. ומתוך הטון של הדברים היתה נשמעת התייחסות חיובית אל הספר.

הדבר זכור לי מלפנים [ממשיך וכותב הר"ר אליהו לנדא], כאשר  נזדמן בשעתו לאבי להשיג את הספר לקנותו, קנהו בשמחה ורצון, וסיפר לנו אז את הדבר. מתוך הל' שהוא הבין נכונה, משמע שהכונה לחלק ההשכלה שבספרו. עכ"ל המכתב.

ועלינו לזכור, שאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה מדקדק ביראתם של מחברי ספרים, ולא היה מדבר בשבח הבנתו של הנ"ל אילו היה רואה פגם ביראתו.