אדמו"ר הריי"צ נ"ע קורא ל"תענית צבור עולמי"

השבוע לפני 60 שנה

            בעיצומה של מלחמת העולם השניה והצרות שהתרגשו על יהודי אירופה בעטייה, נטל אדמו"ר מוהריי"צ את "חרבו וקשתו של יעקב אבינו" – צלותיה ובעותיה – ללחום בהם נגד "חרב האויב וחיציו";

            בשלהי חודש ניסן תש"א, פנה הרבי במכתב אל מוהר"י הרצוג (ובתוכן דומה גם לחברי "אגודת הרבנים" ו"אגודת האדמו"רים" שבניו-יורק), ובו תיאר את שיתוף הפעולה שהיה לו עם גדולי הדור בעתות צרה (אגרות-קודש, ה, עמ' שלז-שלט):

            בשנת תרפ"ח השתתפו עמו הגאון הרוגטשובי, בעל ה'חפץ חיים' והר"ר חיים עוזר מווילנא – ויחדיו קבעו תענית-ציבור בדבר מצבם המוסרי והכלכלי של יהודי רוסיא. יוזמתם נתקבלה גם אצל ר"מ הילדסהיימר ור"ע מונק ממדינת אשכנז, וכן במקומות רבים בפולין, גליציא ואוסטריה.

            בחודש אלול תרפ"ח החליטו לקבוע תענית-ציבור שניה; ה'חפץ חיים' בחר בתפילה מיוחדת והוחלט לאומרה – בצירוף כמה מזמורי תהלים – ביום-הכיפורים. גם הפעם הצטרפו מעצמן קהילות בפולין, גליציא, אוסטריה ואשכנז.

            כתוצאה מכך הותר בחסדי ה' לשלוח ליהודי רוסיא מצות לחג-הפסח ואף לאפות שם מצות בערים הגדולות, "והכל ידעו ברור, כי התעניתים והתפילות והתשובה הגדולה ומעשה הצדקה עוררו רחמי שמים".

            "ועתה.. כאשר חרב האויב וחיציו מפילים חללים חללים מאחינו במלחמה ובערים הנכבשות, ה' ירחם, עלינו החובה והמצוה לצאת בחרבו ובקשתו של יעקב אבינו – בצלותי ובבעותי – לקבוע תענית ציבור,לקבוע אמירת תהלים.. ולבחור באחת התפילות ולקבוע אמירתה כפי הסכם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א וכ"ק האדמו"רים שליט"א.. לעורר רחמי שמים על כל אחינו בני ישראל יחיו בכל המדינות..".

            באותה שעה רצה הרבי לקבוע את התענית לערב ראש-חודש סיון, אבל אין בידינו ידיעות האם יצא הרעיון אל הפועל.

            בשלהי מנחם-אב שלאותה שנה שלח הרבי מיברק אל הרבנים ר"י קלעמעס, רש"י זוין ורשי"ל אליעזרוב – כולם מירושלים – בו הודיע להם על תכניתו להכריז תענית-ציבור עולמי ליום א' דסליחות, וביקשם לבקר את הרבנים ר"י הרצוג, רי"צ דושינסקי ורב"צ עוזיאל, ולקבל את אישורם לחתום את שמם על ה"קול קורא" שבו יכריז הרבי על התענית.

            באותה שעה שלח הרבי מברקי-בקשה דומים, גם אל הרי"צ הערץ ור"י אברמסקי – שניהם מלונדון (אגרות-קודש, שם, עמ' תמז-תמח. מיברקים נוספים נשלחו לרב הערץ ולרב הרצוג כעבור כמה שבועות, אחרי קבלת הסכמתם של האגודות דלהלן – ראה שם, עמ' תסד-תסה).

            כעבור כשבועיים שלח הרבי מכתבים אל חברי "אגודת האדמו"רים" (ובראשם "נשיאם ידידי עוז כ"ק האדמו"ר מבאיאן"), "אגודת הרבנים" וגופים נוספים, הודיע להם על פנייתו הנ"ל לרבני אה"ק ולונדון, וביקשם להצטרף ליוזמתו ולצאת גם הם בכרוז אל יהודי ארצות-הברית וקנדה לשם קביעת יום א' דסליחות ליום תענית-צבור (שם, עמ' תס).

            ה"קול קורא" של הרבי נחתם בי"ג אלול ונתפרסם בכמה אופנים: [א] ב"לקוטי דיבורים" (לקוט כב) – כהוספה לשיחות ח"י אלול – צילום ניתן בעמוד זה; [ב] בגליון בפני-עצמו, ובו גם תרגום לאידיש ולאנגלית (צילום – מוקטן – בעמוד הבא); [ג] ב"הקריאה והקדושה", גל' 13, עמ' ד (ערב ר"ה תש"ב) – בכותרת: קול קורא מאדמו"ר שליט"א מליובאוויטש.

                                                            (כפר חב"ד גל' 967)