יגדיל תורה (נ.י.), כח (שבט–אדר תשל"ט), עמ' קפב–קפד

ספר ״שני המאורות״

הרה״ת ר׳ יהושע מונדשיין
ירושלים ת״ו

ספר שני המאורות אשר נמצא מכ״י קודש אדמו״ר החסיד והעניו אור עולם מופת הדור המקובל אלקי מוהר״ר דובער נ״ע. לבוב שנת ישמע חכם ויוסף לקח [= תרמ״ב] לפ״ק. הובא לבהר״פ ע״י ר׳ דוד כהן^[1] דאתי ממערבא.
Druck V. Karl Budweiser.

פרידברג רושם את הספר ב״בית-עקד-ספרים״ ומייחסו ל״ה״ר שניאור זלמן מלאדי, ובנו ה״ר דב״.

אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ב״שלשלת היחס״ שבתחלת לוח היום-יום מונה את ״שני המאורות״ בין ספרי אדמו״ר האמצעי, וכן הציבו אדמו״ר שליט״א ב״שלשלת קבלת תורת החסידות״ (בסוף קו׳ ״תורת החסידות״) במדור אדמו״ר האמצעי, אלא שבהע׳ שם כותב שלדברי פרידברג בבעק״ס הספר ״הוא לרבנו הזקן -  ונכתבו [!] ע״י אדהאמ״צ״.

בלקוטי-שיחות כרך י״ב עמ׳ 177 כותב אדמו״ר שליט״א ב״הערה דא״ג״: ״ .. ס׳ שני המאורות .. שכתוב על השער שזהו מאדמו״ר האמצעי .. אבל כנראה מסגנון המאמרים - זהו מאמרים קצרים של רבינו הזקן שרשמם אדהאמ״צ״.

וכך מפורש ״בבית-רבי״ ח״ב פ״ט שאילו ״מאמרים קצרים בד״ח שרשם רבינו [האמצעי] דברי מר אביו הקדוש [אדמוה״ז] כמו שאמרם״.

ולכאורה צ״ע דברי אדמו״ר שליט״א בשני המקומות הנ״ל, שהרי פרידברג כלל לא הבחין בין אמירת המאמרים לבין כתיבתם, ולא ייחס לאדמוה״א את הכתיבה. וכן צ״ע מה שמביא ״שכתוב על השער שזהו מאדמו״ר האמצעי״, שהרי בשער נאמר רק שזה ״מכ״י קודש אדמו״ר .. דובער נ״ע״ ולא שהוא בעל המאמרים. ונראית כוונת דברי אדמו״ר שליט״א, שמאחר שבשער לא נזכר כלל שם אדמוה״ז, הרי״ז הוכחה לכאו׳ שהמו״ל ס״ל שאילו מאמרי אדמוה״א.

אמנם עדיין צ״ע, שהרי מהקדמת הספר מוכחת שייכותו גם לאדמוה״ז [ומזה צ״ע גם על רשימת אדמו״ר מוהריי״צ], שהרי כך מפרש את טעם קריאת הספר בשם זה: ״ .. ויען שמקובל אצלינו^[2] כששלח אדמו״ר הקדוש [אדמוה״ז] נ״ע הספר לקוטי אמרים שלו להדפיס, באו הכתבים לפני הרב הק׳ מו״ה ר׳ נחום מטשארנאביל נ״ע ובזה הלשון אמר להיושבים לפניו המחבר הס׳ הק׳ שמו שניאור מרומז לשנ״י או״ר א״י ואו״ח תורה שבכתב ותורה שבע״פ אלו דבריו הק׳. וידוע לאנ״ש שהדברים האלו [הנדפסים ב״שני המאורות״] שמע אדמו״ר [האמצעי] נ״ע מפי אביו הק׳ אדמו״ר הזקן נ״ע, וכתב הדברים כהוויתן שמו נאה לקראתו ספר שני המאורות״.

א״כ מפורש בדברי המו״ל שאלו תורות אדמוה״ז שכתבם בנו אדמו״ר האמצעי.

והנה משנדפסו ״מאמרי אדמו״ר הזקן אתהלך-לאזניא״ מוצאים אנו כי מאמרים רבים מופיעים בשני הספרים, ושווים הם בלשונם אות באות : 1] ד״ה ענין מ״ש המלאך (כך ב״שני המאורות״, אך בסה״מ אתהלך-לאזניא הפתיחה שונה במקצת: מה שמצינו בכמה מקומות שהמלאך יאמר כו׳); 2] ד״ה להבין חטא אדה״ר; 3] ד״ה וזרעתי את ב״י; 4] ד״ה ברכי נפשי; 5] ד״ה אנשי יריחו; ^[3] 6] ד״ה מלאכי שלום; 7] ד״ה ועבדום; 8] ד״ה כי נר מצוה; 9] ד״ה אך בצלם.

עוד שלשה מאמרים (ד״ה אנת הוא חד; מאשפות ירים; שמאלו תחת לראשי) נמצאים בכ״י ווארשא 1144 (עתה בספרית אד״ש) שסה״מ אתהלך-לאזניא הנדפס הוא חלק ממנו,^[4] והרי מאמרים אלו הם מאמרי אדמוה״ז שכתבם אדמו״ר האמצעי (ראה בהנדפס עמ׳ רסג, ובאוה״ת בראשית עמ׳ 1690). אלא שעל ד״ה שמאלו הנ״ל נרשם בכה״י: ״לזיכרון שזה הדרוש כמעט רובו ככולו הוא דברים של ר׳ דוב בהרב״. בהנדפס [וכנראה שגם בכה״י של המו״ל] ב״שני המאורות״ לא בא משפט זה, ומן הסתם הבינו שגם מאמר זה הוא מאדמוה״ז כשאר המאמרים באותו קובץ.

ואם-כן נראה שבספר זה באו מאמרים קצרים של תקופת לאזניא ש״קודם פעטערבורג״,^[5] וכידוע שבשנים הראשונות לכתיבתו של אדמו״ר האמצעי (שנת תק״נ לערך) כתב את מאמרי אדמו״ר הזקן כלשון שנאמרו ללא שינוי.^[6]

לדברי המו״ל נדפס הספר מ״כ״י קודש״ אדמו״ר האמצעי, ואם באמת כוונתו שהיה תח״י גוף הכתי״ק, יתבאר הדבר עפ״י הידוע שאדמו״ר האמצעי שלח לאה״ק מאמרים בכתיבת ידו,^[7] וזהו אחד הטעמים שבידי רבוה״ק נותרו מאמרים מעטים בלבד (יחסית להיקף כתיבתו העצום) בגוף כתי״ק אדמו״ר האמצעי.^[8]