כפר חב"ד, גל׳ 131, עמ' 6–7

תגלית

יהושע מונדשיין

וזה מעשה המנורה

לפני שנה ויותר הפנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את תשומת לב הציבור לעובדה שתמונת מנורת המקדש המצויירת בכתי"ק של הרמב"ם בפירוש המשנה שלו (פ"ג דמנחות) שונה מהציור הנפוץ. בראש ובראשונה בכך שקני המנורה נוטים מהקנה האמצעי בקו אלכסוני ישר ולא כחצאי קשת. וכבר נתפרסם ציור זה כפירוש המשנה מהדורת הרב קאפח, ומשם ללקו"ש פ' תרומה תשמ"ג (וראה תמונת השער בגליוננו זה, שבה ניתן לראות חלק נוסף מהפירוש בכתי"ק של הרמב"ם).

פרט תמוה בציור המנורה הנ"ל הוא, שהגביעים (שחז"ל והרמב"ם מגדירים אותם ככוס אלכסנדרית) עשויים ככוס מהופכת שפיה הרחב למטה ושוליה הצרים למעלה! הרב קאפח שליט"א שההדיר את פירוש המשנה עפ"י כתי"ק הרמב"ם תמה על כך. וכותב (במנחות שם, עמ' קיח בדפי הספר): "לכן נראה לי כי צורת הגביעים שבציור שגגה שיצאת מלפני השליט וצריך להפוך את כולם שיהיו רחבים מלמעלה וצרים מלמטה" (ועיי"ש דעתו שגם לשון הרמב"ם בהל' בית הבחירה נוטה לכך).

ברם דעת כ"ק אדמו"ר שליט"א היא שהרמב"ם צייר את הגביעים באופן שכזה בדווקא, כפי שהיתה קבלה בידו או כפי שמצא במדרש חז"ל שלא הגיע לידינו (ראה בלקוטי שיחות הנ"ל לפי תרומה).

החידוש העיקרי שבציורים הניתנים עתה כזה הוא בעצם היותם, שכן אין הם מפירוש המשנה לרמב"ם אלא מידו החזקה הלכות בית הבחירה פרק ג' (הלכה ט' בחלוקתו המאוחרת המקובלת כיום). לפני הציור כתב הרמב"ם ״וזו היא צורתה" - ברם המדפיסים הראשונים שנתקשו כנראה בהדפסת ציורים, ויתרו על תמונת המנורה והשמיטו מדברי הרמב"ם את שלש התיבות הללו. ומני אז עד היום הזה נדפס המשנה-תורה ללא הציורים וללא כל רמז לעובדה שאי-פעם צייר הרמב"ם בספרו זה.

הציור נשתמר בכתבי-יד עתיקים רבים, ובחרתי להציג כאן מהקדומים ביותר שבהם (אמנם קיימים גם כתבי-יד ללא הציור, בחלקם נותר מקום פנוי למלאותו בציור, ובאחרים לא שיירו כל מקום, אך לא מצאתי כתב-יד שהסופר ישלח ידו וישמיט ממנו את דברי הרמב"ם "וזו היא צורתה״!).

ראוי לציין כי הרב קאפח (שם) תמה על שבציורו של הרמב"ם פרושים הגביעים והכפתורים לאורך כל הקנה או מתרכזים בחלקם התחתון של הקנים. ודעתו שבציור מדוקדק חייבים הגביעים והכפתורים להיות בשני הטפחים העליונים של הקנים, ויתרת אורך הקנה פנויה היא. ואכן בכל הציורים שלפנינו מפורש כדעת הרב קאפח, ובכתי"ק של הרמב"ם ניכר שהציור נעשה כנראה אחר השלמת הכתיבה. במקום הריק שהועידו עבורו מראש, ואז גרמו הגבלות המקום המצומצם והרצון שלא לחרוג מגבולות השוליים לציור מאולץ שבו אין הדקדוקים הנאותים יכולים לבוא לכלל ביטוי.

הציור הראשון הוא מכה"י הקדום ביותר (מבין כה"י שמפורשת בהם שנת כתיבתם) שמצאתי, ונכתב הוא בטוליטולא (היא טולידו העיר שנתפרסמה לשבח במקצוע העתקת כתבי-יד. ואף נוסח ספרי התורה שבה נודע כפוסקים נוסח דווקנא), ושנת כתיבתך ה' אלפים כ׳ (דהיינו לפני 724 שנה, ולמעלה ממאתיים שנה קודם היות הדפוס העברי).

הציור השני נמצא בכתב-יד שאינו מתוארך, ברם סימניו מוכיחים עליו שנכתב בערך בשנת ה' אלפים ומאה. המיוחד בו הוא דברי המגיה המעיד: "הגהתי ספר זה מספר אשר כתוב עליו בכתב ידי רבנו משה המחבר ש"צ וכך כתוב עליו בכתב ידו הוגה מספרי וכתב משה בן מיימון זצ"ל וכתב נתן הלוי בן מרדכי תנצב"ה".

ומצינו ספר הי"ד עם עדות הרמב"ם על הגהתם מספרו, ברם לדאבוננו כולל אותו כת"י רק את חלק מדע-אהבה.

ראיה ורמז לדבר דיוקו של כתב-יד זה ניתן לראות בעובדה שמכל כה"י שלפנינו רק בכת"י זה דומה הבסיס המעוגל של רגלי המנורה לבסיס שצייר הרמב"ם בפירוש המשנה שלו.

ציור שלישי מופיע בכת"י שנכתב באטליה בשנת ה' אלפים קמ"ט.

בהזדמנות זו ראוי להגיב על דבריו של אחד הקוראים (בגליון 113 של "כפר חב"ד") שהתבטא על הצורות הנפוצות של הלוחות המעוגלים והמנורה שקנותיה מעוגלות, כעל "צורות פסולות". והנה כשהמדובר בציור המנורה הרי דעה זו של קנים מעוגלים תורה היא, ונמצאת בדברי הראשונים כמלאכים אשר כל דבריהם ברוה"ק, וגם אם יהיו דבריהם דחויים להלכה מפני דברי הרמב"ם (ורש"י) הרי אינה מן המדה, וח"ו, להתבטא לעומתם במלות זלזול.

"ויהי רצון אשר בקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה, והמנורה כפשוטה ובשלימותה תהיה בבית המקדש השלישי, ועיני כולם תחזינה מעשה המנורה היאך הוא" (עפ"י לקו"ש שם).

* * *

כפר חב״ד, גל׳ 134, עמ׳ 28

מעשה המנורה

למערכת הנכבדה
שלום וברכה

במאמרי בגל׳ 131 הבאתי את דברי הרב קאפח שציור הגביעים ההפוכים בכתי״ק הרמב''ם הוא בבחי' "שגגה שיצאה מלפני השליט״, ודברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שהציור מדוייק הוא. והנה פה היתה שביתת קולמוסי והעיקר חסר מן הספר, שמהציורים ב״י״ד החזקה״ מוכח ג״כ שאין כאן שגגה, וגם בהם צייר הרמב״ם את הגביעים כמהופכים.

עוד הבאתי שם מדברי הרב קאפח שהגביעים, הכפתורים והפרחים מתרכזים בטפחיים העליונים. ברם ברמב''ם שם (פ״ג ה"י) מפורש שהם בשלשת הטפחים העליונים.

וה' יאיר עינינו באור תורתו
יהושע מונדשיין
ירושלים

גם על הגביעים

מערכת ''כפר חב''ד"

יישר כח גדול לרבנים הדגולים הרב וולפא שליט''א והרב מונדשיין שליט״א על המאמרים הנפלאים שכתבו בנוגע לצורת המנורה, שהביאו את הדברים בצורה ברורה ביותר. ובתקוה שבהמשך יבואו ביאורים גם על צורת הגביעים עפ''י הרמב''ם.

ולהעיר שעיתון "כפר חב"ד" כיוון בהשגחה פרטית ליום א' אדר שהוא ה״יארצייט״ של הרב עמנואל חי ריקי מחבר ספר ״משנת חסידים״ וספר ״מעשה חושב״ לתווך ולהסביר שהנ״ל אינו חולק על הרמב''ם במעשה המנורה.

אגב רציתי להעיר:

א. הגם שיש בכמה עתיקות ציורי מנורה עם קנים עגולים אך רובם זמנם רב אחרי החורבן. והנה בבית-הכנסת העתיק ״דורא אירופוס״ שנתגלה בין סוריה לעירק נמצא מנורה מצוירת בקנים אלכסוניים.

ב. בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" ליוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס) מתורגם ע''י ד״ר שמחוני ספר ז' פרק ה' "...ואמנם שונה היתה מלאכת המנורה הזאת מדרך כל המנורות אשר בידינו. כי מן הבסיס התרומם הגזע (העמוד, הירך) בתווך, וממנו נטרפים דקים, אשר דמו בצורתם לקלשון שלש השנים (ביונית טריאיני) בראש של קנה מלמעלה כר נחושת...

בכבוד רב
דוד קרץ
עפולה

* * *

לרשימה זו התייחס כ״ק אדמו״ר זי״ע בשיחתו שנדפסה ב׳לקוטי שיחות׳ כרך כו, עמ׳ 201, שבה הזכיר את קני המנורה שהיו באלכסון כפי שהם נלמדים מציור המנורה שבגוף כתי״ק הרמב״ם. 
ושם בהע׳ 15:
״בפיה״מ מנחות ספ״ג (נדפס בצאת קאפח . .) - והעירני חכם א׳ שלאחרונה נתפרסם שכ״ה גם בכת״י דס׳ היד בהלכות ביהב״ח פ״ג כה״י (שהרמב״ם צייר שם המנורה כבפיה״מ), אלא - שנשמט ע״י המדפיסים. - וראה בפרטיות והציורים ב״כפר חב״ד״ פ׳ תרומה תשמ״ד. חידושים וביאורים בהל׳ ביהב״ח (קה״ת תשמ״ו) בנספחים . .״

ראה: לקוטי שיחות, כרך כו, תצווה ב:

* * *