ואולי עוד גרועה הרבנות מ'היהדות הטובה' [האדמו"רות]. כי תחת אשר 'היהדות הטובה' עוברת בירושה, לכל הפחות, לבנים ולנכדים, הנה הרבנות החלה לעבור בירושה גם ל'בנות', ביחוד לבתולות. רב כי ימות ובת בוגרת לו, ועברה רבנותו לבתו, ואת אשר תבחר היא – הוא הרב.  

בודאי, מצד ההדור החיצוני, דבר גדול עשו בעלי 'שיטת הירושה'. אם בחירת הרב תהיה בידי הנשים, ביחוד בידי הבתולות, אין ספק שתתוקן הרבה 'חיצוניותם' של הרבנים, ולא נראה עוד תורה מפוארה בכלי מכוער, כמו שראינו עד כה בהרבה מגדולי התורה המפורסמים... אבל אם תתוקן גם פנימיותה של הרבנות על ידי המנהג הזה – אפונה מאד.  

וכבר היה מעשה באחת מערי הנגב [דרום תחום המושב הרוסי], שמת רבה, ותקם הירושה לבתו הבתולה. ותנאי התנו ראשי העדה את הרב החדש, שיקח את העיר יחד עם 'הבתולה', ואם בעל אשה הוא, עליו לגרש את אשתו. ותהי מחלוקת בעיר, כי נמצאו אנשים שטענו: וכי מה ענין שמיטה אצל הר סיני, ומה להרב ולהבתולה? אבל כל דבריהם לא הועילו, ובעלי שיטת הירושה נצחו. והאברך אשר בחרה בו הבת – הוא נבחר גם לרב.  

ומכיון שנעשתה ההתחלה הטובה בעיר הגדולה ההיא, כבר נמצאו מחזירים בשיטה זו גם במקומות אחרים. ורב כי ימות בעיר והשאיר אחריו בת בוגרת, תחת לתת מחיה למשפחתו ונדוניא לבתו – יתנו את 'הרבנות' במקום נדוניא.

אלחנן ליב לוינסקי (1910-1858)

זה כשלשה שבועות חלפו ועברו מן היום אשר הרב מטעם הממשלה בעירנו, האדון דובער ווילענסקי, לוקח מארץ החיים ... המנוח היה בן ששים שנה במותו וישאיר לאנחות אב זקן ... גם אשה ובנים ובנות. והנה בימי אבל אלה ליורשי המנוח ... החלו ימי ששון לאלה אשר זכו להיות 'בוחרים' ברב חדש ... אולם מנהיגי העיר ונכבדיה לא שמו לבם לרבנים האלה ... וכל מגמתם היתה להושיע לאלמנת הרב המנוח וליתומיו ... ועל כן גמרו אומר לחכות עד אשר יקרה לפניהם איש כלבבם. והנה ... על פי רוב דעות נבחר לרב מטעם הממשלה ... בן אחיו של הרב המנוח ... בתנאי כי החצי מכסף משכורתו ייתן לאלמנת דודו המנוח וליתומיו, להיות להם למחיה. גם יישא לו לאשה את בת דודו, בטרם יעלה לשבת על כסא הרבנות.

אבל כבד היה תמול בעירנו, כי הרב הגאון הצדיק ר' אברהם ראבינאָוויץ זצ"ל, אב"ד בעיר מושניק אשר בא לפה [לווילנה] לדרוש ברופאים, מת באכסניא שלו ... לפני מיטתו גמרו בני מושניק אומר לדאוג לבית הרב ז"ל, אשר הניח אחריו אלמנתו ושתי בנות בתולות, ויקבלו עליהם לבלתי תת לשום רב את כתר הרבנות בעירם, כי אם על ראש אלוף נעורי בתו הבכירה של הרב זצ"ל אשר הגיעה לפרקה. ויבקשו לה חתן הראוי להוראה, שיהיה גם חתן תורה ואב"ד בעירם, למלאות מקום הרב המנוח.

בשם עדת מושניק ... הנני להזהיר שלא יהין שום אברך או רב לבוא לעירנו לבקש משרת הרבנות, כי לא ימצא אזן קשבת. בשגם גמרנו לדאוג למשפחת הרב המנוח ז"ל ותקוותנו לתת את בת הרב ז"ל לבחור ראוי להוראה, אשר הוא ימלא מקום הרב. 

מאוריציו גוטליב, חתונה יהודית

מוצאי שבת קודש, בשני לחדש אדר, גווע וייאסף אל עמיו הש"ץ והשו"ב [שליח-ציבור והשוחט-ובודק] הרב יוסף נתן נטע, בן להגאון המגיד דנאוואגרודאק ... בשנת ע"ג לימי חייו ... והרב הגאון דסטאלעוויץ נשא עליו מספד מר ... גם העיר המקונן את לבות בני עירנו לחמלה על בתו ובנו יחידו, אשר השאיר אחריו הצדיק. ואחרי אשר הלווהו לבית עולמו גמרו כל הבעלי בתים הנכבדים אומר בפני המת, גם חתמו את ידם, כי יתנו משרת ש"ץ ושו"ב רק על שכם עלם פנוי מאשה, למען יוכל לפרוש כנפיו על בת המנוח.

בשם בני עיר מולדתי הנני מודיע ברבים לאמור: אחרי שברנו הגדול, בהילקח מעל ראשינו אדוננו מורנו ורבנו הגאון ר' משה אהרן זצ"ל ... גמרנו ואמרנו על נפשנו, כפי שהוכרז בו ביום מטעם שלשת הרבנים שבאו לספוד לו... לבלתי קחת לנו רב טרם נשווה את הרבנית שתחיה, וכי דין קדימה לרב שייקח את העלמה בת רבנו זצ"ל לו לאשה, כחפץ רבנו ובקשתו לפני מותו ... כל הראוי לאותו איצטלא ועטרת הרבנות הולמתו, והוא בחור, אלמן או גרוש, רוצה לומר: שתוכל בת רבנו זצ"ל להינשא אליו, יאבה לשלוח לנו העתקות נאמנות מהסמיכות שסמכו עליו גדולי דורנו ... יחד עם תולדותיו בקצרה. ואת אשר נבחר ונקרב, נשלח אחר כבוד לקחתו לראות ולהראות. הנדוניא היא, לבד איזה מאות רו"כ במזומנים – גם כסא ההוראה בעירנו.

שאלת הרבנות בעיר נפתרה ... על ידי האברך הרב הגאון דובער ב"ר נח גאלדשטיין, יליד באברויסק, בהתקשרו בברית האירושין עם בת הרב המנוח, ותיכף אחר החתונה תושם עטרת הרבנות על ראשו.

ובימים האלה קראתי ב"המליץ", (נו' 141) מודעה מאת ראשי עיר 'חאלוי', פלך מינסק ... המודעה הזאת היא כלה 'כפתור ופרח', אחת מהמודעות של 'סוף המאה' בתחום המושב. בוודאי, דבר גדול עשו מנהיגי העיר ופרנסיה, במה שגמרו בדעתם ואסרו אסר על נפשם לבלי קחת רב אחר, טרם ישוו את הרבנית וימצאו לה מקור בטוח לפרנסתה. ברוכים יהיו בעד לבבם הטוב. אבל האם לא מצאו אמצעים אחרים, זולתי לתת נדוניא את כסא הרבנות בעיר? בייחוד אבקשכם, חביבי, לתת לב להדברים המעטים האלה: 'ואת אשר נבחר ונקרב נשלח אחר כבוד לקחתו לראות ולהראות'. התבינו: לראות ולהראות!  

מספרים, כי באמריקא, המנהג בקהילות שונות, אשר כל רב העומד להיבחר, עליו לשלוח מקודם, מלבד תעודותיו וסמיכותיו, גם את תמונתו הפוטוגרפית לעזרת-נשים. ואם לא ימצא חן בעיני הנשים, לא יוכל לעמוד על הבחירה. והאם לא ב'אמריקא' הננו גם אנחנו?

וודי אלן, רב באמריקא

במות עלינו הרב הגאון מרן צבי הירש ראלבא זצ"ל, אב"ד דעירנו, אבדה לנו אבדה גדולה שאין לנו תמורתה ... בן שבעים ושלש שנים היה במותו ... עוד בהיות המת מוטל לפנינו החלטנו לקיים רצון המנוח ז"ל [אשר גלה זאת לאחדים מנכבדי עירנו], לתת ניר להרבנות בעירנו ליוצאי חלציו. [וביום ד', ב' אייר, התאספו כמעט כל בני עירנו ויכתבו ויחתמו, כי הרבנות בעירנו תושם על שכם האיש] ... הפנוי, המוסמך להוראה משלשה גאוני זמננו, ונשא לו את בת בנו יחידו של המנוח לאשה, תינתן על שכמו משרת הרבנות בעירנו. ועד העת ההיא תקבל משפחת המנוח את משכורתה ... כל רב שיהין לבוא הלום למרוּת רוחנו, יאבד הוצאותיו חנם. 

בן ששים שנה היה במותו והשאיר אחריו אשה וששה ילדים ... אנשי עירנו החליטו לבלתי קבל רב במשך השנה ולתת לרבנית האלמנה את השכירות לשנה שלמה אשר קיבל רבנו בחייו.

בבאלאטיץ[!] ... גווע הרב הגאון דשם, והניח אחריו בת משכלת, והשאיר עבורה במזומנים 700 רובל כסף וספרים הרבה. וצדקה עשו הבעלי בתים דשם עם הבת והבטיחוה, וגם כתבו וחתמו לה בכתב, לחכות שנה תמימה עד שיוכיח ה' לה בן גילה, שיוכל לקחת משרת הרבנות על שכמו. ועל כן מי הראוי לאותה איצטלא יפנה אל אחיה.

במחוזנו יש עיר קטנה הסמוכה אלינו ודעליאטיץ שמה ... הלך שם לעולמו הרב דמתא ... והשאיר אחריו לאנחות אשה וששה יתומים אומללים, מהם היתה בת אחת שהגיעה אז לפרקה. ותבקש האלמנה הרבנית את בני עירה, כי יעשו חסד עם החיים ועם המתים וכי לא יקבלו כל רב משך שנה אחת, בתקוותה להשיא את בתה לאיש כזה שיהיה ראוי לאותה איצטלא ולרשת את כסא הרבנות. ההצעה הזאת מצאה אמנם חן בעיניהם, ויחליטו בהסכם כל בני העיר ... לבלתי קבל רב, יהיה מי שיהיה, במשך שנה שלמה, עד ישלח ד' לבת הרב המנוח ז"ל את בן גילה, אשר עטרת הרבנות תהיה הולמתו, ואז לו יהיה משפט הבכורה בלי שום טענות ומענות.

אחרי כן בא חותנו, הרב דאשמינא, לעירנו וישתדל כי ייקחו להם בני העיר את חתנו לרב. וישיבו אנשי העיר פניו ריקם, אך משחסו על כבודו הוכרחו למלאות בקשתו, ויעשו כתב ביניהם ובתנאי מפורש, כי אם במשך השנה לא יזדמן לבתי חתן אשר יהיה ראוי להוראה, אז יהיה לרב ... וכעבור שבועות אחדים באה בתי במסורת ברית התְנאים עם בן הרב אב"ד דזאלודאק והוא ראוי להוראה ... כעבור ימים אחדים, אחרי התקשר בתי בקשר התנאים, נמצאו אנשים מתנגדים מפני סיבה ידועה, ויביאו את חתן הרב דאשמינא לעירנו. ומה שהודיע בעל ההכחשה, כי אני מכרתי לו את זכותי, לא כן הוא.

יודעים אנחנו את הרב הגאון מאשמינא לאחד מיחידי סגולה שבדור, לא רק בגדלותו בתורה, כי אם גם במידותיו התרומיות ... וה'איש הנאמן', גם הוא רב נכבד מאד. וחלילה לנו לאמור על אנשים גדולים כאלה: 'וריב אלמנה לא יבא אליהם'. לכן אמרנו יתברר הדבר וגדולי ישראל לא יעשו עוולה.

אברהם אופק, 'חתונה', 1974 (מתוך התערוכה 'מקודשת', מוזיאון בר-דוד לאומנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם, 2013)

ביום השישי בשנים עשר לחודש אלול, נפטר בעיר ווישינטא ... רבנו יחיאל מיכל ב"ר הלל יפה זצ"ל ... וימהרו הרבנים לבוא לחלוק להרב הנפטר ז"ל את כבודו האחרון ... ובשוב אנשי העיר מחצר המות [בית העלמין], התאספו ארבעת הרבנים הגדולים הנ"ל, ויתקנו תקנות לטובת האלמנה והיתומים, לבלתי גרוע מהם השכירות וההכנסות משך שנה תמימה. ובאשר השאיר הרב המנוח אחריו בת, אשר עִתָּה עת דודים, על כן קיימו וקיבלו עליהם כל אנשי העיר, בעצת הרבנים האלה, לקחת להם לרב בחור הראוי להוראה ... והוא יקח את בת הרב לאשה והוא ישב על כסאו אחריו. ודבר בחירת הבחור מסור בידי הרבנים הנזכרים למעלה.

ובני עדתו הסכימו למלאות פקודתו, להשיא לאיש את בתו השולמית וכו', בחור מופלג אשר יהיה ראוי להוראה, למלאות מקום כבודו. 

בלב נשבר ונדכה מודיעים אנחנו ... שהרב הגאון המפורסם בתורתו וצדקתו ... ר' יהושע אריה שטיין זצ"ל הגאב"ד דק"ק אופינא ... נאסף אל עמיו ... וביחד עם זה הננו מודיעים, שראשי ואלופי העדה הנ"ל הסכימו והחליטו ביניהם בהחלטה גמורה, לבקש חתן לבתו של הרב הגאון המנוח, שיהיה מוכשר להיות ממלא מקומו; ולכן הננו מזהירים שלא יהין שום רב או אברך לבוא לאופינא להשיג את הרבנות, כי בשום אופן לא ישיגו את חפצם וגם יפסידו את הוצאותיהם.

רבנית צעירה, כבת שלשים ושבע שנים יפת תואר. 'מקום הרבנות' יינתן להנושא אותה ... הבעל יתחייב שיהיה אצלם שלושה בנים, ועל כן ידרש איש פנוי ראוי למשרת הרבנות ... והרוצה יפנה על אדרעססע דלמטה ויתבארו כל הפרטים.

בבוקר יום א', כ"ג מנחם אב [16 באוגוסט 1903] נפטר לפתע פתאום, הרב הגאון ... מוהר"א חיים זאב קריגער ... בני העדה, ברצותם לעשות נחת רוח לנשמת רבם, לבל תישאר משפחתו בלי משען לחם, נמנו וגמרו, לבלתי קבל עליהם לרב, כי אם אותו האיש שיהא ראוי לאותה איצטלא, ויהא גם פנוי, באופן שיקח את בת הרב המנוח לאשה.

נולד בשנת תר"מ [1880] בעיר ראגאטשאוו. נתחנך בהישיבה המפוארה 'תומכי תמימים' בליובאוויץ ... בשנת תרס"ב [1902] נשא לאשה את בת הרב הגאון ר' אברהם שמואל וואלטשאק זצ"ל ... ועל מקומו נתקבל לרב בעיר בערעזנע הנ"ל, בשנת תרס"ב.