משנת רש"י ז"ל לפי חכמת האמת

(למאמרו של הרה"ג רי"ח סופר שליט"א "על סופרים וספרים")

                   לפני כעשרים שנה החלו לצאת לאור כתביו של הרה"ג המקובל מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע (אביו של יבלח"ט כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א), אשר נכבדות מדובר בהם ברמזי הקבלה הצפונים בתורה שבכתב ושבע"פ, וכן בדברי הראשונים וגדולי האחרונים. בשנת תשל"ג זכיתי להו"ל קונטרס "מפתחות ל'לקוטי לוי"צ'" ושם נמנו כמאה וחמשים ביאורים ורמזים בדרך הקבלה בפירושו של רש"י לתורה ולש"ס. לקונטרס הנ"ל הקדמתי 'מבוא' אודות שיטתו של הרה"ג המחבר ואספתי אליו את שהי' ידוע לי אז אודות "משנת רש"י ז"ל לפי חכמת האמת". כמובן שנעלמו ממני רוב הדברים שנגלו למוהרי"ח סופר שליט"א, אך נותרו שם כמה דברים שניתן עדיין להוסיפם על מאמרו, וכן כמה מקורות שבאו לידי בעזהי"ת אחר כתיבת ה'מבוא' הנ"ל.

                   ב'תורת לוי"צ' מדייק בדרך הקבלה גם בתיבות הלע"ז שברש"י, הן בלשון צרפת (שם עמ' קלא מפירש"י לש"ס) והן בלשון ערב (שם עמ' רמג מפירוש התורה). וראה בס' פאר יצחק (עמ' 79) על אדמו"ר מוהרי"א מזידיטשוב נ"ע "שהיה נוהג קדושה יתרה בפרש"י ז"ל, וכשהיה מזכיר ממנו איזה מאמר היה נזהר לאמרו בלשונו מבלי לדלג אפי' על מלת 'וגומר' או לשון לע"ז שבו" (ועיין ב'מבוא' הנ"ל הע' 98 בענין אחיזת לשונות הלע"ז בקדושה, ועוד יש להוסיף בזה כהנה וכהנה).

                   ובס' שיח שרפי קודש (חלק ה' עמ' 47), מה שסיפר אדמו"ר בעל חידושי הרי"מ נ"ע על צדיק נסתר אחד שחזר "על כל הש"ס בע"פ עם פרש"י ז"ל אפילו תיבות הלע"ז (כי ידוע שהגה"ק בעל חי' הרי"מ זי"ע הי' מדקדק מאוד בתיבות הכתוב בל' לע"ז)".

                   ובס' זהר חי (לזח"ב דף י"ב) בשם מרן הבעש"ט נ"ע, שכשרש"י אומר ופשוטו של מקרא כוונתו שכשתהי' בהפשטת הגשמיות והחומר תשיג הפשטת המקרא וכו'. וכ"כ באוצר החיים פ' בהר (רנא, ד). ובהיכל הברכה פ' בראשית עה"פ פן ישלח ידו: מרן הריב"ש אמר דפשוטו של רש"י הוא באצילות. (ועוד נרשם אצלי כי בעטרת צבי על הזוה"ק מביא בשם הבעש"ט שמ"ש ברש"י 'כפשוטו' כוונתו שמופשט מהשגה).

בשם אדמו"ר בעל התניא נ"ע מובא (בלוח היום-יום כ"ט שבט) כי פירש"י לתורה הוא "יינה של תורה" - היא מדריגת רזין דאורייתא ('אמרי בינה' שער הק"ש סו"פ נ"ג ואילך. וראה בלקוטי-שיחות ח"ה עמ' 1 הע' 5: "כי כמו שהיין כמוס תחלה בענביו וכל מה שמתעכב יותר בענביו הוא הולך ומתגבר בכחו, שלכן ענבים שלא נתבשלו כל צרכן אין יינן חזק (ראה אמ"ב שם פ' נ"ד) כן הוא גם בנוגע לסודות התורה שבפרש"י שכמוסים הם בפשט שבו, וכל מה שמתעכבים (מתייגעים) יותר בפשט באים יותר לגילוי 'יינה של תורה'").

                   הגרי"ח סופר מביא גם מספריו של האדמו"ר ממונקאטש נ"ע, ויש להוסיף גם מ"ש באריכות בספרו דברי תורה מהדו' רביעית אות קיג, ובסיום דבריו שם: בחיבור רש"י שלפנינו שמרומז הסודות לעין כל צווחים ואומרים דרשוני והבינוני.

                   בס' לקט שכחה ופאה (בארדיטשוב תרס"ב, מאמר מ"ה) מספר כי מהר"ש מאוסטרופוליא ביאר התורה באריכות בדרך הקבלה, וכשקיצר את ביאורו נוכח כי הוא הוא פירוש רש"י.

                   בכ"מ מביאים בשם לבוש האורה פ' בראשית שכתב "כל הדברים שבפרש"י יש בהם נגלה ונסתר" - אך לא מצאתי זאת שם.

                   בסה"ק באו במקומות רבים רמזי קבלה בפירש"י, ומהם: בהקדמת ס' שפע טל, של"ה סוף תו"א בפ' יתרו (ובס' לקט שכחה ופאה הנ"ל עמ' מא מהשל"ה על פירש"י למשנה), אור ישראל בכ"מ (ו, ד; קע, א ועוד), דן ידין (אמשטרדם, ו, ב) ולקוטי שושנים (שם, כד, ד), מעשה רוקח (עד, א), אור לישרים (בס' משכנות לאביר יעקב מהדורת תשל"ב ד, א).

בענין ספר בית שמואל על שו"ע אהע"ז

                   לכללי הב"ש יש להוסיף את דברי אדמו"ר בעל התניא בשו"ת שלו (סוס"י לג): ..לשון זה הטעה להבית שמואל... דהרמב"ן סבירא ליה... כי לא היו לפניו חידושי הרמב"ן לגיטין. עכ"ל - מובא בס' "כללי הפוסקים וההוראה משו"ע אדמו"ר הזקן ומתשובותיו" מאת הרה"ג ר' יקותיאל פרקש, עמ' שמא (ספר זה יצא לאור אך לאחרונה ע"י מכון 'אהלי שם' - ליובאוויטש, כפר-חב"ד תנש"א).

                   ומחמת דחביבין על הגרי"ח סופר שליט"א הדיוקים בכל שמות הגדולים, אעיר כי האדמו"ר מוהר"ח מצאנז קרא על אדמו"ר בעל התניא: "מי לנו גדול באחרונים ממנו" (שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג), ואדמו"ר האבני נזר מסוכטשוב אמר "מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי זצ"ל" (ראה קו"א בסו"ס אור פני יצחק אות מח), והרה"ג ר' מאיר אריק מכנהו "גדול האחרונים הרש"ז ז"ל" (אמרי יושר ח"א סי' קג). ובכתבי הגאון בעל הצפנת פענח מרוגטשוב נקרא "הגאון האמיתי מלאדי ז"ל" (תשובתו הנדפסת בקובץ יגדיל תורה גל' נא [כסלו-טבת תשמ"ג] עמ' עו; שו"ת צ"פ ח"א, דווינסק ת"ש, סי' נח). וראה עוד אשר אספתי כהנה וכהנה במבוא לס' ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.

ב"ה, ג' אלול, תנש"א.

כבוד הרה"ג מוהרי"ח סופר שליט"א,

שלום וברכה!

                   מן הסתם הגיע לידו ה'כרם שלמה' (גל' קלב) שבו נדפס תירוצו של כת"ר בדבר "אחר הודיע אלקים אותנו" וכן תירוצי באותו ענין. וההבדל הוא שכת"ר מחלק בין כוונת האומר, ולענ"ד החילוק הוא בהבנת השומע. והריני מצרף בזה הנוסח כפי ששלחתיו אח"כ בתוספת מעט, אך כנראה שכבר עבר המועד ונדפס בקיצור יותר.

                   ואגב כך שולח אני לו הנוסח המלא אשר נשלח בזמנו ל'צפונות' ונדפס בשתי השמטות, האחת אולי מפני שכבר נדפס ב'כרם שלמה' הנ"ל (אף כי אני לא ידעתי מכך), והשני איני יודע מדוע השמיטוהו, ועשאוני כמתקשט בנוצות שאינן שלי, בה בשעה שנטלתי את ידיעתי בנדו"ד מהס' 'כללי הפוסקים וההוראה'.

                   ומשני המכתבים יראה כת"ר כי היטב חרה לי על שמתעלם מספריו של אדמו"ר בעל התניא והשו"ע, וכן בענין שאסף פעם (ב'מוריה' כמדומני) כל הגאונים שקראו עליהם התואר 'גדול שבאחרונים', ושם רבינו הנ"ל נפקד. ולא אחשדנו שנעלמו מעיניו כל אותם מקורות שהצבעתי עליהם. ומי אני שאזכיר לו כמה פעמים נזכר אדמו"ר בספרי אבותיו ה'בן איש חי' (שקטעים רבים מדבריו בנויים על שו"ע אדמו"ר גם במקרים שלא זכר את שמו) ו'כף החיים'. וחבל שנימוקים שלענ"ד אינם תורניים נוטלים חלק בשיקול הדעת מה לקרב ומה לרחק.

                   ועוד שולח אני לכת"ר דברים שכתבתי בדבר התפשטותו של שו"ע אדמו"ר בקרב כל עמנו בנ"י, ונודעו דברי הפוסקים שעל ספרים שפשטו כ"כ חל הדין דטעה בדבר משנה כו'.

                   ואחר כל זאת אשמח אם אתבדה ואווכח לדעת כי כל מה שראיתי לא הי' אלא מהרהורי לבי הדואב.

                   ואסיים בד"ת, בהערותיו לסה"ק תורה אור למהרמ"פ (עמ' רמג) כותב כת"ר בענין מוח הזכרון והרמת הראש כו' שהוא באגד"פ למוהרצ"א מדינוב. ולדידי כמעט ברי לי שאינו שם, וכמדומני ברור שנמצא אותו ענין בס' שבילי אמונה.

                   בכבוד רב, בברכות לכתיבה וחתימה טובה וכט"ס