כפר חב"ד, 1021 (ט"ז כסלו תשס"ג), עמ' 14

"בן זכר" ו"שלום בן זכר"

בכל מה שנכתב לאחרונה בנושא ה"שלום זכר", לא מצאתי שעשו את האבחנה הברורה בין סעודת ה"בן זכר" שהיתה נערכת בליל ש"ק, ובין סעודת ה"שלום בן זכר" שהתקיימה ביום הש"ק.

ואלו הם המקורות לכך בכתביו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע ובשיחותיו:

[א] ביומנו של הריי"צ ('התמים' חוברת ג עמ' כט. וכן – בשינויי לשון קלים – בתחילת קונטרס 'חנוך לנער'): בשבת קודש פ' חיי שרה [שנת תרכ"א] הי' ה"בן זכר" וביום הש"ק "שלם בן זכר"... בלילה בא [הצ"צ] להתועדות ה"בן זכר", וכן [ביום] במסיבת ה"שלם בן זכר".

[ב] בס' השיחות קיץ ה'ש"ת (עמ' 157) בהיפוך הסדר: בשנת תר"מ, בליל ש"ק ("פרייטאג צו נאכט") – "שלום זכר", ביום הש"ק – "בן זכר".

[ג] ולכאורה לשון ראשון עיקר, שכך מפורש ומסודר גם בלקוטי דיבורים (עמ' 450. ובס' השיחות תרצ"ו, עמ' 48): זמני שמחת משפחה.. קשורי תנאים, נשואין, "בן זכר", "שלם בן זכר", וכו'.

[ד] בס' השיחות תש"ג (עמ' 155-154) מסופר על סעודת ה"שלום בן זכר" שנערכה בשנת תק"נ, אחרי שהכריזו בצהרים שאדמו"ר הזקן מזמין את כל אנשי העיר והאורחים.

על-פי המפורש שם (באות ז) מדובר על סעודה שנערכה בליל ש"ק, ואיני מבין מדוע נצרכו (בגל' 1017) להוכיח זאת בהוכחות עקיפות.

וסעודה זו – דליל ש"ק – נקראת כאן "שלום בן זכר", ואילו הסעודה שהיתה נערכת ביום הש"ק אינה נזכרת כאן כלל. וצ"ע.

[וראה בספר התולדות אדמו״ר הצמח צדק, עמ׳ 18]