כפר חב"ד, 748 (כ"ב שבט תשנ"ז), עמ' 80

מאי "קאָריטע"?

בגל' 746 (עמ' 33) נדפס תצלום ממכתב כ"ק רבינו זי"ע בגוף כתי"ק, וז"ל: וע"פ מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: וויפעל אַ שעור טראָגען די קאָריטע (עניני תומ"צ) צום פערד, שוין צייט דער פערד זאל גיין צו דער קאָריטע. עכ"ל.

ותורגמו שם הדברים על-אתר: עד מתי יובילו את המרכבה אל הסוס, כבר באה העת שהסוס ילך אל המרכבה. עכ"ל.

ודברים אלו דברי טעות המה; אותו מכתב הוא מי"א תמוז תש"י, ובאותה שנה - בהתוועדות ש"פ נצבים - סיפר רבינו: כשהדפיסו את ה'תורת שמואל' [לאדמו"ר מוהר"ש], היו שבאו בטענות על שמדפיסים זאת באותיות "כתב" ולא באותיות מרובעות כו'. אני הרי הייתי ה"מדפיס", והטענות הופנו אלי. אמרתי לרבי [מוהריי"צ] שבאים בטענה על שלבד מה שצריכים להתייגע בהבנת תוכן העניינים, חייבים להתייגע גם על הכתב. השיב הרבי: "עס איז שוין גענוג שלעפּען די קאָריטע צום פערד, מ'דארף שוין שלעפּען דעם פערד צום קאָריטע". "קאָריטע" היינו השוקת שבה מונח מזונו של הסוס [הרבי נקט ב"האָבּער", היינו שיבולת-שועל]. עד כאן מאותה שיחה.

והמורם מכל האמור, ש"קאָריטע" הוא שוקת (או אבוס), ולא מרכבה (מרכבה נקראת "קאַרעטע". ובמשמעות זו השתמש רבינו במלה "קאַרעטע" בהתוועדות פורים תשכ"ח).